בתור בן בכור לשישה אחים, אבא שלי תמיד היה אומר לי ״לוותר לאחים שלי״ ובגלל שהייתי ילד רגיש מאוד, זה הפך לדרך חיים שלי.
לוותר על מה שאני צריך ולשתוק כשמשהו מפריע לי.
הדרך הזו התחילה להיות יותר יותר בעייתי כשנכנסתי למערכות היחסים הזוגיות שלי.
הייתי כל כך עסוק בלדאוג שבת הזוג שלי תהיה שמחה ומרוצה ממני שבכלל לא שאלתי מה אני צריך בפועל.
זה אף פעם לא עבד.
לא רק שתמיד היה משהו לא טוב גם הרגשתי מתוסכל וחנוק בקשר.
כל חוסר הסכמה ושיחה לא נעימה היתה סוף העולם בעיניי, והרגשתי כל כך אשם עד שהייתי גורם לבנות הזוג להיפרד ממני (אני כמובן לא הייתי מסוגל להיפרד מהן).

הבעיה של לפחד מעימותים ולא לבקש את מה שאני צריך ליוותה אותי גם בקריירה. תמיד הרווחתי פחות ממה שמגיע וגם זה תסכל אותי.

ברגע שנפתחתי לעולם של חקר הטבע האנושי בגיל 28 חוויתי פריצת דרך ענקית.
פעם ראשונה שיצאתי לדייט מבלי לדאוג עד כמה הבחורה תאהב אותי.
ככל שהפנמתי את הכלים החדשים הצלחתי לקחת יותר ויותר את המקום שלי בעולם.
למדתי לתקשר יותר את מה שמפריע לי בזויות, העזתי להקים עסק שהפך להיות חברת הלימודים אונליין הגדולה בישראל שהשפיעה על למעלה מחצי מליון תלמידים וסטודנטים בישראל.

היום בגיל 55, אני עדיין אותו עופר.
עדיין מאוד רוצה שאנשים יהיו מרוצים ואשתי תאהב אותי כל הזמן, אבל יש לי כבר את האומץ והיכולת להגיד את מה שמפריע לי ולבקש את מה שאני צריך.
זה מפחיד אותי כל פעם מחדש, אבל אחר כך אני כל כך שמח שאמרתי וביקשתי, והאמת היא שגם אשתי ענבל שמחה, זה יוצר קירבה אמיתית.