בשיעור הראשון הצגנו את הרגל החשיבה המזיק שנקרא פרפקציוניזם.
הרצון שהכול יהיה מושלם.
לפרפקציוניזם יש מטרה ויש מחירים.
דיברנו גם על ההבדל בין הפרפקציוניסט להישגי.
הנה חזרה קצרה בסרטון המצורף.
משימה לאחר הצפייה בסרטון
שימו לב לסימנים הבולטים אצלכם לפרפקציוניזם. במידה שהם קיימים.
זה לא הרגל שקיים אצל כולם.
תגובה אחת
פרפקציוניזם בא לידי ביטוי אצלי על ידי זה שאם המשימה לא הושלמה בצורה מושלמת או שנעשתה בדיוק כמו שאני חושב שהיא היתה צריכה להיעשות אז אני מוותר ושוכח מה עשיתי ואני עוזב את הנושא או את המשימה הזאת לגמרי, כאילו היא לעולם לא נעשתה ולא היתה עבודה בכלל שנעשתה. זה גורם לי גם להרגיש ביקורת על כל דבר שאני עושה, כאילו עשיתי משהו לא מספיק טוב ואם לא עשיתי מספיק טוב זה כאילו ששום דבר לא נעשה ואני נוטש את זה. אני גם לפעמים לא מתחיל משהו בכלל אם אני לא יודע ובטוח שהוא יעשה פרפקט, כאילו אני מוותר מראש על משהו שאני יודע שאני לא אעשה בשלמות במשקום לנסות ולעשות את ההכי טוב שאני יכול, שזה לפעמים קורה וגורם לי לסיפוק אבל לרוב הביקורת והפרפקציוניזם מנצחים. כמובן אני גם מאוד מוטרד ומושפע ממה יגידו על מה שעשיתי ומה הביקורת שאני מקבל על מה שעשיתי. לעולי עולמים יהיה לאנשים מה להגיד על דברים שנעשים על ידי אחרים ואני נותן לזה להשפיע עליי יותר מדי במקום פשוט להבין שהערות וביקורת מבחוץ זה משהו שהוא עובדה, שהוא יקרה לא משנה מה עשיתי וכמה זה טוב.