איך להיות בן אדם שמרומם אחרים?

רמת האנרגיה שלנו מושפעת מאוד מהסביבה.

ישנן דרכים רבות שבהן אנחנו יכולים לרומם אחרים או להוריד אותם, ובאותה מידה להיות מושפעים מההתנהלות של אלו שסביבנו.

אז כדי לענות על השאלה "האם אני בנאדם שמרומם או בנאדם שמוריד

בניתי לעצמי רשימה של התנהגויות גוזלות אנרגיה ומורידות, וההתנהגות הנגדית שתרומם את היקרים לי.

 

הנה הרשימה:

1.שיפוטיות מזיקה

הבעת דעה ושימת תווית של תכונות שליליות על האופי של בן אדם במקום על המעשים שלו.

"אתה עצלן", "אתה דחיין", "את לא בסדר".

 

.2 ביקורתיות מרובה

הבעת דעה על המעשים של הבן אדם (כאילו שאני יודע מה נכון לעשות) באופן שהוא אינו יכול להשיב להקשיב לה.

העברת ביקורת היא דבר בריא אם אני מביע את דעתי כדעתי בלבד ומטרתי לתת לאדם השני נקודת מבט עם החופש להשתמש בה או לא.

 

יחד עם זאת, כדי שאדם יוכל לקבל את הביקורת צריכים להתקיים מספר תנאים:

.1  הביקורת היא על המעשים של האדם.

.2  הביקורת נעשית מתוך אהבה וחמלה ולא מתוך כעס.

3 . אנחנו מצביעים במקביל על הדברים הטובים שהאדם עושה.

 

.3 לעג

להביע זלזול באדם אחר.

לעג מתחפש בתרבות שלנו להומור.

"זו רק בדיחה" הם אומרים.

אותי הבדיחות האלו לא מצחיקות כשהן באות על חשבון התחושה הרעה של מישהו אחר. זו הסיבה שאני לא צופה בתוכניות מסגנון "ארץ נהדרת".

בילדותי גדלתי בסביבה שהייתה שיפוטית, ביקורתית ולעגנית בחלק ניכר מהזמן.

 

.4 שתלטנות

הנטייה לומר לאחרים איך הם צריכים לחיות את חייהם, ולהתעקש שהם יפעלו בדרך שאמרתי.

תחת ההתנהגות הזו אפשר להוסיף את "להיות נודניק" –

להציק לאנשים שיעשו את מה שאני רוצה בלי לתת להם את הזמן הנדרש להם.

בנוסף, יש שתי דרכים עיקריות שבהן אנשים משתמשים כדי לקחת אנרגיה ותשומת לב:

 

5 .קורבנות

הנטייה לקטר, להתלונן ולהתבכיין על מישהו אחר, על הפוליטיקאים, על גורלי המר, על ביש המזל.

אנשים קורבניים לא מבינים (שבאופן בלתי מודע) זוהי דרך להשיג שני דברים: הראשון הוא תשומת לב והשני הוא הסרת אחריות מהמצב של עצמם.

להתקרבן זה פשוט ממכר.

ומי שמשלם את המחיר בנוסף להם זו הסביבה שנגזלת ממנה אנרגיה.

 

.6 לקחת את הבמה בכוח

הכוונה כאן היא לרגעים שבהם אני רוצה שיראו אותי ויישמעו אותי.

לדוגמה, הרגע שבו אני נכנס לחדר בקול גדול שכולם ישמעו או מביע את הדעות שלי באריכות בלי לבדוק אם האדם שמולי פנוי לשמוע.

כמו כן, יש דרכים שהן פאסיביות לכאורה, אך משפיעות מאד על האחרים.

 

.7 להיות עצוב ומדוכדך

בתור אדם מופנם, אני יכול להיות מאד "כבד" ביחס לחיים.

כאדם ביקורתי, יש לי את היכולת והנטייה לראות את הפגמים במציאות.

כאדם רגיש, אני חווה כאב גדול כשאני רואה את כאבם של אחרים.

כל אלו ביחד יצרו אצלי נטייה להיות עצוב ומדוכדך רוב הזמן, ולעצבות יש תדר מאד נמוך, שגורר אחריו למטה את הסביבה.

 

.8 להגיד "לא" כברירת מחדל

אשתי ענבל, לעומתי, מלאת חיים והתלהבות, תמיד רוצה לעשות דברים חדשים או מהנים.

שמתי לב שאני פשוט מדכא את שמחת החיים שלה על ידי נקיטת עמדה אוטומטית של "לא".

רוצה ללכת לים? "לא".

שנצא לפגוש חברים? "לא".

הבנתם את הרעיון.

 

9 .לסרב לקבל את המתנות

מכירים את זה שהילד הקטן שלכם (או של מישהו אחר) מגיע בהתלהבות עם הציור שהוא הכין לכם במתנה. אתם הרי לא תסרבו לו.

אולם כאשר מדובר באנשים מבוגרים, אנחנו נוטים לדחות את המתנה שלהם.

זה יכול להיות משהו מוחשי, אבל זו יכולה להיות גם עצה, רעיון או חוות דעת.

במקום לומר תודה, אנחנו נמצא מה לא בסדר במה שהוצע לנו או פשוט נגיד "לא".

 

ללכת בכיוון ההפוך

הדרך לרומם אנשים ולתת להם אנרגיה היא להפסיק את ההתנהגויות הללו, ולהתנהג הפוך.

במקום להיות שיפוטי, לפרגן ולהעצים.

לאמן את עצמנו לראות את הדברים הטובים באנשים, ולומר להם אותם.

במקום לבקר במידה מרובה, לתת משוב אוהב וחומל, רק על הדברים החשובים, לאחר שווידאתי שאמרתי לפחות 5 דברים טובים שהאדם עושה.

בשום אופן, לא לספר בדיחות על חשבון החולשות של האדם השני, ובטח לא מתוך רצון " להכניס לו" או "לצאת מגניב".

 

להכיר את הקורבן שבנו, ואת ההתמכרות שלו לקיטורים.

באופן כללי, לפני שנים רבות קבעתי לי את הכלל הבא:

"אם אין לך משהו טוב להגיד, תשתוק"

 

והנה סיפור טוב שנקרא "שלוש המסננות" של סוקרטס, שעוזר לי לשתוק.

אחד מידידיו של סוקרטס בא לבקרו.

"שמעת מה שמספרים על ידידך?" שאל אותו.

"רגע", אמר סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי – האם העברת את השמועה הזאת דרך שלוש המסננות?"

"אילו מסננות?"

"המסננת הראשונה היא המסננת של האמת. האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר לי הוא אמת?"

האורח היסס קצת. "אני לא כל כך בטוח. שמעתי את זה ממישהו. ומה המסננת השנייה?"

"המסננת השנייה", אמר סוקרטס, "היא המסננת של הטוב. "האם מה שאתה עומד לספר לי על ידידי הוא דבר טוב?"

"להיפך, זה דבר איום ונורא. ומה היא המסננת השלישית?"

"המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ: האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר הנורא

ששמעת על ידידי ושאתה לא בטוח שהוא אמת?"

האורח חשב לרגע ואחר כך אמר "לא, זה לא כל כך נחוץ".

"אם כך, תשתוק!", אמר סוקרטס.

 

למדתי גם להכיר את הצורך האנושי שלי לקבל תשומת לב.

אני מרגיש את הבעבוע הפנימי, את ההתלהבות והרצון שישמעו אותי.

איני מדכא אותו, אבל נזהר לשים לב האם מי שמולי פנוי לתת לי תשומת לב, והאם הוא עצמו, בדיוק כמוני, מבעבע כרגע.

 

החלק המעניין לגביי היה "עופר המדוכדך".

היה היגיון בהתנהגות הזאת. והיו הצדקות (לכאורה) במציאות.

"ככה אני" חשבתי לעצמי.

עד שהבנתי שפשוט לא כיף להיות איתי.

לא כיף להיות עם בן אדם חמוץ.

הבנתי ש"ככה אני" זה תירוץ גרוע.

 

התחלתי להתאמן בלשמור לעצמי את הפרצוף החמוץ.

לוודא שענבל תזכה בבוקר לקריאת "בוקר טוב" שמחה, ולמאור פנים כשאני חוזר הביתה, ללא קשר לכמה גרוע היה היום בחוץ.

זה לא אומר שאני לא אשתף אותה בכעסים, אכזבות, צרות, כאבים ועוד.

אני פשוט מחויב להיות מרוצה רוב היום, ולשמור את החלקים האלו לרגעים ספורים.

עם השנים, נהייתי יותר שמח, כי התחלתי להזין את הנפש שלי בכל המחשבות על מה שטוב בעולם.

 

ולסיום, לקחתי על עצמי, לומר "כן" יותר פעמים לחיים, לאנשים ולמתנות.

למדתי שכאשר אני אומר "כן" אני מאפשר לכל אלו לבטא את עצמם בעולם, וזו המתנה שאני נותן להם.

 

ייתכן שלאורך הקריאה, זיהיתם את עצמכם מתנהגים בהתנהגויות מורידות וזה גרם לכם להרגיש רע.

אני מציע לכם לוותר על השיפוטיות כלפי עצמכם ולהבין שכולנו במסע של מודעות והתפתחות.

בואו נהפוך להיות הגירסה הכי טובה של עצמנו.

למעננו ולמען היקרים לנו.

בואו נוודא שאנחנו מקור אנרגיה עבורם ולא מקור לסבל.

 

הבחירה לחיות בסביבה מרוממת

אני בחרתי להתרחק מאנשים מורידים ולהקיף את עצמי באנשים מרימים.

הקמתי לי עסק ובו אני יכול לבחור מי יהיה איתי, ומי יהיו הלקוחות והקולגות שלי.

לפעמים, האנשים המורידים נמצאים במשפחה הקרובה שלנו או במקום העבודה, ואין לנו אופציה להתרחק.

במיקרים האלו, אני משתדל לצמצם את התקשורת עם מי שמזיק, וכאשר אני בתקשורת, לוודא שאיני הופך אוזן קשבת לתקשורת מורידה, ולהסיט את השיחה למקומות מרוממים.

 

 

פוסטים נוספים

איך להיות בן אדם שמרומם אחרים?

אל תפספסו את התוכן הבא!

אוהבים את התכנים של עופר? הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים שוטפים.
למדתי מאוד חזק להפסיק להגיד אי אפשר, אלא לשאול איך אפשר. בכל תחום. קיבלתי אומץ פשוט לעשות דברים בנושא הכסף. כמו לפתוח חשבון השקעות, לקנות בית להשקעה גם אם זה לבד בלי הבן זוג שלי.
נלי אהרונוב, 36, רואת חשבון

שפע של כסף, 2018