fb

האם גם אתם שוקלים שוב ושוב לפני כל החלטה? האם גם אתם מתייעצים עם הרבה אנשים לפני שאתם מקבלים החלטה?

הנה סיפור קטן והתובנה שהבנתי ועזרה לי מאד בחיים.

לאחרונה דיברתי עם בחור צעיר בשנות העשרים שלו והזמנתי אותו לבוא לסדנה שלי.

ידעתי שיש לו קשיים לא מעטים כרגע בחייו והיה לי ברור שהסדנה שלי תהיה מקפצה אדירה לחיים שלו.

בשיחה הזו, הבחור היה נרגש ממה ששמע וקלטתי שהוא ממש רוצה להשתתף בה.

"תן לי לחשוב על זה כמה ימים" הוא ענה לי… וכמובן שלא חזר אליי.

אני מכיר היטב את המנגנון הזה של דחיית החלטה משמעותית עד שההחלטה מתמסמסת ונשארים תקועים באותו מקום.

ראיתי אותו רבות בעבר אצלי ואני רואה אותו כל הזמן אצל האנשים שאני מאמן.

האם גם אתם שוקלים שוב ושוב לפני כל החלטה?

האם גם אתם מתייעצים עם הרבה אנשים לפני שאתם מקבלים החלטה?

קורה לכם שאתם מרגישים שאתם לא מסוגלים לצאת מתוך מצב מסוים, שאתם מתים לשנות אותו?

אתם חושבים הרבה איך לשנות את המצב, עושים פעולות ושום דבר חדש לא קורה.

זה יכול להיות משהו שקשור בכם, במערכות יחסים, או במצב כלכלי או פיזי.

לאנשים אחרים זה הולך בקלות ואתם לא רואים שום סיבה שזה לא יצליח גם לכם. התחושה היא שיש שם קירות שחוסמים אתכם. הייאוש לפעמים מזדחל לתוך הלב ותופס נחלה.

אז מה המקור למצבים האלו ולתחושה הזו?

התשובה לרוב נמצאת במקום מאד לא צפוי.

ההיגיון!

ההיגיון שלנו, שיש לו מוניטין מצוין בין הבריות, הוא כמו אבא עבורנו.

אבא שמעדיף לסגור את הילדים שלו בתוך הבית ושלא יראו את החוץ לעולם, ובלבד שלא יהיו במצב של סכנה.

ההיגיון שלנו מורכב מאוסף של אמונות והנחיות של "עשה ואל תעשה".

ההיגיון הוא שונא הפסד וסיכון מטבעו. יש לו בארסנל הרבה יותר פקודות "אל תעשה" מאשר פקודות "תעשה".
להיגיון יש העדפה ברורה למצב הקיים. גם אם המצב הזה רע מאד מבחינתנו.

עבור ההיגיון של ההיגיון עדיף המצב הרע והמוכר על פני הסיכון במצב רע יותר. מכאן שעדיף להישאר בכלא מאשר להסתכן בבריחה מהכלא.

ההיגיון שלנו נראה אישי אבל האמת היא שהוא יצור מאד חברתי. הוא מזין את ההיגיון של אחרים ומוזן מהם.

הוא עסוק בלשכנע את ההיגיון של אחרים בהיגיון שלו וכך ההיגיון הפרטי שלנו מתאחד עם זה של אחרים להיגיון אחד גדול וחזק מכל אחד מאיתנו.

בצורה הזו, הוא מגדיל את ההגנה עלינו (כפי שהוא תופס את זה), ורותם את ההיגיון של אחרים גם כדי להגן עלינו.

זו הסיבה שתמיד כשתבואו עם רעיון חדש (שהוא מחוץ להיגיון האישי שלכם) אל המשפחה שלכם או החברים שלכם, הדבר הראשון שהם ינסו לעשות זה להסביר לכם למה זה מסוכן ולהניא אתכם מלעשות את זה. זו ברית "ההגיונות" שעומדת מולכם.

חייתי יותר מידי שנים בתוך הכלא של ההיגיון שלי והרגשתי את הסבל של רוח חופשיה, שרוצה לחיות, ליהנות ולהתרגש.

עם הזמן, הלימוד, האימון וההתפתחות למדתי להקשיב לקולות נוספים כמו אינטואיציה, השראה ואומץ כדי לאזן את ההיגיון היקר לנו, אך לעיתים יקר מידי.

ההקשבה הזו היא שאפשרה לי לצאת פעם אחר פעם מגבולות ההיגיון במסע להגשמת החלומות שלי.

בכל פעם זה מלוּוה בחששות, בדפיקות לב ובדאגה, ומנגד בהתלהבות והתרגשות מהולים בהבנה שההיגיון אינו תמיד הגיוני במיוחד.

לפעמים הוא פשוט פחד שמתחפש להיגיון 🙂

אל תפספסו את התוכן הבא!

אוהבים את התכנים של עופר? הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים שוטפים.
למדתי מאוד חזק להפסיק להגיד אי אפשר, אלא לשאול איך אפשר. בכל תחום. קיבלתי אומץ פשוט לעשות דברים בנושא הכסף. כמו לפתוח חשבון השקעות, לקנות בית להשקעה גם אם זה לבד בלי הבן זוג שלי.
נלי אהרונוב, 36, רואת חשבון

שפע של כסף, 2018