בגיל 28, אחרי 3 שנים בעבודה כשכיר, הבנתי שאני סובל ממסגרת עבודה של 9 עד 18, מישיבה במשך שעות רבות על אותו כסא באותו משרד, ומישהו אחר קובע לי את סדר היום שלי.

בתוכי גם בעבעו המון רעיונות למיזמים שרציתי ליצור.

מידי פעם התגנב לי הרעיון להקים עסק, אבל יש דברים שאנחנו אומרים עליהם "זה בדיוק אני" או דברים שאנחנו אומרים עליהם "זה לא אני" או "זה לא מתאים לי".

היה לי ברור שאני לא יכול להיות בעל עסק.

אני מתבייש לבקש את המשכורת שלי, אז לדמיין את עצמי מוכר לאנשים דברים.

בלתי אפשרי!!!

בעולם האימון אנחנו קוראים לזה "אמונות מגבילות".

העניין הוא שאמונות מגבילות לא נראות כמו אמונות מגבילות.

הן נראות כמו האמת.

כל כך סבלתי שלא נותרה לי ברירה.

אז התפטרתי והקמתי עסק של לימודים.

אם אתם מכירים כבר את הסיפור שלי, אז העסק הקטן גדל לאימפריה קטנה ברמה ארצית, והשאר היסטוריה.

כבר מההתחלה הבנתי שאני פשוט אוהב עסקים כי בשבילי "עסק זו דרך מאורגנת לעשות טוב בעולם", ואפילו פיתחתי דרכים משלי להקים עסקים בסיכון כלכלי אפסי.

היום אני גם מלמד אחרים להקים עסק ללא סיכון, וזה מצחיק אותי לשמוע את האמונות של אחרים ש"עסק זה דבר מסוכן" או "לי לא מתאים להיות בעל/ת עסק".

אני רואה את הפספוס העצום הזה ומצטער בשבילם.

סיפור דומה יש לי עם לנגן על גיטרה.

האמנתי שיש לי שתי ידיים שמאליות ולעולם לא אצליח לנגן על שום כלי נגינה,

ואז בגיל 44, החלטתי להצטרף לאשתי לקורס גיטרה שהיא קיבלה במתנה כבילוי משותף.

מפה לשם, היום אני מנגן בגיטרה ולאחרונה, העזתי לנסות אפילו כינור :-).

אף אחד לא רואה את הנקודות העיוורות של עצמו

אבל על אף הסיפורים האלו, גיליתי לפני שנתיים שיש לי אמונות מגבילות על תחום אחר: נדל"ן.

בדיוק כמו שאחרים חושבים שעסקים מסוכנים, כך אני האמנתי ש"נדל"ן מסוכן", "צריך הרבה כסף בשביל נדל"ן" או "זה מסובך מידי מבחינה משפטית ואני שונא להתעסק עם ענייני משפט".

מצד אחד, כל השנים האמנתי שאני לא נכנס לנדל"ן, מ"הסיבות הנכונות", מצד שני, הבנתי שאני מפסיד, כי זה תחום, שבו ניתן להרוויח סכומי כסף גדולים לעומת כל תחום אחר.

לשמחתי, פגשתי לאחרונה את יובל שוורצמן המקסים, שהגיע לחופש כלכלי באמצעות נדל"ן בגיל צעיר יחסית כי היה לו חלום (אותו הוא הגשים) להיות שחקן תיאטרון בלונדון!!!.

כשיובל מדבר על נדל"ן נדלקות לו העיניים כמו שהן נדלקות כשהוא מדבר על המשחק בתיאטרון.

זה מאד הפתיע אותי.

בשבילו הנדל"ן זה מה שעסקים בשבילי.

קל, פשוט ולא מסוכן למי שמבין את חוקי המשחק.

אז עכשיו אני שוב מרגיש כמו עליסה בארץ הפלאות, שנכנסה במקום אחד וגילתה עולם שלם בצד השני.

לפרוץ את הגבולות של עצמנו

עבורי עסקים, נגינה או נדל"ן הם רק דוגמאות לדברים שלא האמנתי שאני מסוגל לעשות או שמתאימים לי.

יש עוד כמה כאלה.

למשל, אני מאמין שאני פשוט לא מסוגל לצייר (אני מצייר כמו ילד בן 3).

בשבילי לעשות את הבלתי אפשרי זה גם מרגש, ובמיקרים רבים משנה חיים.

מה "בלתי אפשרי" עבורך?

אני מזמין אותך לחשוב על נושא משלך ולעשות ניסיון חדש בעניינו.

שיהיה בהצלחה!