בקבוצת הבוגרים שלנו התקבלה השאלה הבאה:
"עזרה חברים
אולי יהיה לכם רעיון לשבור הרגל מזיק שלי😇
שמתי לב לדפוס אצלי, כשיש לי משימה שדורשת השקעה וחשיבה- אני פשוט בורחת😅 מוצאת מלא עיסוקים רק לא לעשות אותה, עד שאהיה מדי עייפה ואהיה חייבת ללכת לישון 😝
בסוף גם הולכת לישון מאוחר וגם לא מסיימת משימות🙃
עצה ממי שהיה שם וחזר?"
האם גם לכם קורה שאתם צריכים לעשות משימה חשובה או לקבל החלטה חשובה ונראה כאילו אתם עושים הכול כדי לא לעשות אותה?
אז הנה ההסבר שמצאתי לעניין הזה, סידר לי את הראש, וזו התשובה שעניתי לה.
"כל פעולה דורש מידה מסוימת של אנרגיה פיזית ואנרגיה נפשית כלומר תשומת לב.
נניח שאת רוצה לנקות את החדר.
זה דורש הרבה אנרגיה פיזית אבל מעט אנרגיה נפשית (תשומת לב).
סוג העבודה שאת בחרת (היא עוסקת בשיווק) שכולל תכנון, דמיון מורכב וקבלת החלטות דורש מעט אנרגיה פיזית אבל המון אנרגיה נפשית.
בנקודה שבה את מנסה להגיע למשימות האלו, את מגלה באופן בלתי מודע שאין לך מספיק דלק נפשי.
אז את עוברת למשימות שהדלק מספיק להן או מנסה לנוח כדי לאגור דלק מחדש.
זה דורש מאיתנו (אנשים כמוך וכמוני שעוסקים בפיתוח מוצרים מהנפש) ללמוד אלו משימות לוקחות מאיתנו הרבה תשומת לב, ומתי יש לנו הרבה תשומת לב ואז לתאם זמנים.
אגב, נעשה מחקר ארוך על ועדת חנינה לאסירים, ונמצא שמשחררים יותר אסירים בבוקר מאשר אחרי ארוחת הצהריים.
התברר שלקבל החלטה על לשחרר בן אדם מהכלא זה דורש אנרגיה נפשי כבדה.
אז אנשי הועדה התעייפו נפשית אחרי כמה דיונים ואחרי ארוחת צהריים, ואז נטו לא לשחרר אנשים.
ואחר כך אנחנו חושבים שאנחנו בני אדם הגיוניים 🤣
מסכנים האסירים שהגיעו לוועדה אחר הצהריים."
אז בפעם הבאה שאתם מתלוננים על עצמכם שאתם דחיינים, שימו לב אם המשימה דורשת הרבה אנרגיה נפשית, ודאגו לשבץ אותה בזמנים שאתם מרגישים הכי רעננים.
