כבני אדם, אנחנו רודפים אחר העונג ובורחים מהכאב.
אפרופו העונג, היום, אנחנו יכולים לקבל את מה שאנחנו רוצים ממש מהר.
בא לי על ארוחה טעימה, אני קופץ למסעדה קרובה או מזמין משלוח הביתה.
בלחיצת כפתור, אני קונה בגדים חדשים או ג'אדגטים מפנקים, שמגיעים תוך ימים ספורים אל סף דלתי.
יחד עם זאת, לכל תופעה יש את הצד הנגדי שלה.
היכולת לקבל מענה מהיר לרצון להתענג, הפך את החברה המודרנית לחברה של אנשים מדוכאים וחסרי סבלנות לתוצאות שדורשות תהליכים ארוכים.
הדיכאון והסבל נובעים מהציפיה שדברים יקרו מהר וללא מאמץ בתחומים כמו:
1. ללמוד משהו חדש.
2. לגדל את הילדים להיות אנשים עצמאיים ושמחים.
3. לפתח זוגיות הרמונית.
4. לפתח הרגלי תזונה וספורט נכונים כדי לשמור על הבריאות.
אם איני טועה, התובנה הזו ש "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת),
קיבלה מקום אמיתי רק באמצע שנות ה 40 שלי.
למדתי לשאול את עצמי האם מה שאני מצפה לו שייך לתחום הדברים הקצרים והמהירים או לדברים ארוכי הטווח.
היכולת להסתכל לטווח ארוך היא יכולת של אלופים.
בגיל 50, הגעתי לחופש כלכלי אחרי שהשקעתי ופיתחתי את העסק שלי במשך 20 שנה של עבודה יומיומית.
הבת שלי תהיה בת 18 ועצמאית באופן רישמי בעוד 4 חודשים.
הזוגיות שלי עם ענבל נבנתה בשנים רבות של השקעה משותפת.
כל מה שנבנה בתהליך ארוך ואיטי הפך להיות הבסיס לחיים מלאים בשלווה ושמחה.
הצעה לסיום
אני מזמין אתכם להסתכל על החיים שלכם ולחוש את הסיפוק העצום של כל ההישגים שהשגתם בצורה איטית וכמעט בלתי מורגשת.
כל מערכות היחסים בחייכם, הידע שצברתם והמטרות שהגשמתם.
הביטו בהם והרגישו את הגאווה במעשה ידיכם.