"עופר, מה שאתה עושה זה חשוב ומדהים. אני אעזור לך לקדם את זה".

סיימתי את השיחה איתו בהתלהבות גדולה.

בחור מקסים ומאד מרשים.

בראש אני כבר מדמיין כמה דברים נפלאים נוכל לעשות ביחד. הוא הסכים לסייע לי בפרויקט שממש חשוב לי מבחינה ריגשית וכלכלית.

קבענו פגישה עם מספר לא קטן של אנשים חשובים, וסיכמנו שנתכונן אליה יום או יומיים לפני כן.

שבוע לפני הפגישה, אני שולח לו הודעה לגבי הפגישה שלנו, ולא מקבל שום תגובה.

יום קודם לפגישה, אני שוב שולח הודעה, ולא מקבל שום תגובה.

אני מגיע למסקנה שזו תהיה מבוכה גדולה אם הוא לא יגיע לפגישה, ומחליט לבטל אותה.

ביום הפגישה, הוא סוף סוף עונה, ואני מבין שהוא לא הכין את מה שהבטיח, ובכלל שכח מהפגישה, אבל הוא יכול לבוא.

אני מוותר על שיתוף הפעולה איתו, במקרה הזה.

בשיחה אחרת, אנחנו מדברים על חבר טוב שלי, והוא מבקש את הטלפון שלו.

הוא מדבר איתו מבטיח לו לחזור אליו.

הוא לא חוזר אליו.

למה אנשים לא עושים את מה שהם מבטיחים?

הנה משפט שאני חי לפיו כיום:

"המעשים שלך צועקים כל כך חזק, שאני לא יכול לשמוע מה אתה אומר".

השנים והניסיון לימדו אותי, ש:

חשוב יותר להסתכל מה אנשים עושים מאשר לשמוע מה הם אומרים.

אנחנו נמשכים לעבר המילים. במיוחד כשמבטיחים לנו משהו שממש חשוב לנו. ככל שהדבר יותר יקר לנו, ככה אנחנו נוטים ליפול בפח של המילים הטובות.

יש שתי סיבות עיקריות לכך:

1. אנחנו נשלטים על ידי כוחות פנימיים לא מודעים.

אנחנו רוצים להאמין שאנחנו מודעים לכל מה שאנחנו עושים, אבל בפועל אנחנו מופעלים על ידי כוחות לא מודעים,

שלרוב מגיעים מהמקום ההישרדותי הקדמון שלנו.

לדוגמה, אדם יאכל הרבה סוכרים שלא טובים לו, וגורמים לו לסוכרת, כי הגוף מתוכנת לחפש סוכרים מתקופות קדומות שבהם סוכר היה נדיר.

דוגמה נוספת היא אדם שמבטיח לעשות כל מיני דברים ואומר תמיד "כן", כי הוא לא מודע לרצון העמוק שלו למצוא חן ולקבל אהבה.

2. מה שהאדם הבטיח לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלו.

כל דבר שאנחנו עושים דורש מאיתנו משאבים של תשומת לב, אנרגיה וזמן.

יש מחיר שאנחנו צריכים לשלם בשביל לבצע. בשביל שנשלם על משהו, זה צריך להשתלם לנו.

כשאני מבקש ממישהו משהו, אני בודק איתו אם זה מספיק חשוב לו.

במידה שכן, רוב הסיכויים שהוא יעשה את מה שהבטיח.

(לכן אני תמיד משתדל לעמוד בנעליים של האחר, כשאני מציע לו משהו).

במידה שזה לא מספיק חשוב לו עבור עצמו, יש שתי סיבות אחרות שיהפכו את זה לחשוב עבורו:

א. אני או היחסים איתי חשובים לו.

ב. המילה שלו חשובה שלו.

מה לעשות עם זה שאנשים לא עושים את מה שהבטיחו?

אז אחרי שהבנתי את הסיבות שבגללן אנשים לא עושים את מה שהבטיחו, אני עושה אחד משני דברים:

1. במידה ואני קולט שזה משהו לא מודע שקשור באישיות שלהם,

אני משלים עם המציאות ש"ככה הם", ומחפש את הפתרונות הדרושים לי במקום אחר.

2. במידה שהחלטתי בכל זאת לפעול איתם (במיוחד בעסקים),

אני אבדוק מה נדרש להם כדי שזה יהיה אטרקטיבי יותר עבורם.

מה לא לעשות?

אני לא מבזבז את האנרגיה שלי בלכעוס על אנשים על איך שהם. אני פשוט נותן להם להיות כפי שהם ולא מביא את עצמי למצב שאני תלוי בהם.

שואלים אותי "אז מה לעשות אם זה בני משפחה או חברים לעבודה, שחייבים לפעול איתם?".

התשובה נשארת זהה.

אל תבנו עליהם במה שהם לא יכולים או לא מתכוונים לספק.