מוּדָעוֹת עצמית מצילה חיים!

בגיל 28, מצאתי את עצמי לחוץ ומתוח על בסיס כרוני.
אבא שלי מת בגיל 57 מהתקפי לב, ופחדתי שאני אלך בדרכו וגם אחטוף התקף לב, אבל לא היה לי מושג איך להפסיק להיות מתוח ועצבני.
למזלי, נתקלתי בידע על מבנה הנפש והמצב השתנה.

ידוע שמתח הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות בכלל ולמחלות הקשות ביותר בפרט.

אז מה הקשר בין מוּדָעוֹת עצמית להפחתת מתח, ואיך הצלחתי ליצור לעצמי ולמשתתפים שלי חיים של שלוות נפש (יחסית) בעולם הכאוטי שבו אנחנו חיים?
 

מתח הוא סימן להתנגדות פנימית!

אנחנו נכנסים למתח (Stress) כאשר אנחנו חווים מצב של סכנה, והמערכות שלנו נכנסות למצב התגוננות.

במציאות של ימינו, בני אדם כבר לא נמצאים במצב סכנה על בסיס קבוע.
(לצורך הדיון, בואו נשים בצד לרגע את מצב המלחמה שבו נמצאות קבוצות שונות בישראל בימים אלו).

אז בהנחה שאדם לא נמצא במצב סכנה, מדוע יש מתח קבוע במערכת?

התשובה היא שאנחנו מייצרים מצב סכנה בתוך הראש שלנו ומגיבים אליו.

המצב הזה מורכב משלוש "בעיות" שהדימיון שלנו מייצר.

הבעיות האלו הן בעיות במי שאני, בעיות במי שהם (האנשים בחיינו) ובעיות בחיים.

איך נוצרות "הבעיות"?

באופן בלתי מודע, אנחנו סופגים מגיל מאד צעיר, מערכת של אמונות ותמונות לגבי איך אנחנו, בני אדם והחיים בכלל צריכים להיות.

נקרא למערכת הזו "החיים האידיאליים".

המתח נוצר כאשר אנחנו מתחילים להתנגד לחיים עצמם בגלל שאנחנו משווים אותם ל"חיים האידיאליים".

למשל, אני מסתכל על עצמי ומשווה לאנשים "מצליחים" בגילי (במונחי הצלחה שהחברה נוטה לשבח), ובמידה שאני לא השגתי את ההישגים המוערכים חברתית, שאותם הפנמתי למערכת האמונות שלי, אני אייצר מתח פנימי ואתנגד למי שאני כרגע ולמצב שבו אני נמצא.

המחשבה שתעבור לי בראש תהיה "אני לא בסדר. לא ככה אני צריך להיות בגילי".

באותו אופן, אני אשפוט אנשים לפי אמות המידה שרכשתי ואגיד ש"הם לא בסדר, הם לא צריכים להתנהג ככה", וגם לגבי אירועי החיים הלא נעימים, אני אתנגד ואומר לעצמי ולאחרים "זה לא צריך להיות ככה".

כל השיפוטים האלו יוצרים אנרגיה של התנגדות בתוכי, וכניסה למצב נפשי של מלחמה במציאות. יש לזה משקל גדול במתח בחיינו.

אני מתאר לי שברגע זה לחלקכם עולה התנגדות פנימית למה שאני כתבתי: "אז מה אתה רוצה שנקבל את כל הדברים הרעים כפי שהם?".

התשובה היא "כן ולא".

כן, כי חלק ניכר מהדברים שאנחנו מתנגדים אליהם הם לא באמת בעיה עובדתית אלא בעיה שנוצרה בפרשנות שלנו למציאות מתוך מערכת האמונות הפרטית שלנו.

כן, כי נכון לרגע זה, זה מה שיש.

לא, כי אנחנו יכולים לשנות חלק מהדברים שנמצאים תחת ההשפעה שלנו, ובאלה כדאי שנתמקד.

התנגשות רצונות

בכנס שקיימתי בשנה שעברה בשם "העוצמה מתחילה מבפנים", דיברתי על מקור מתח נוסף והוא התנגשות רצונות.

כמעט לכל דבר שאנחנו רוצים יש היבטים נעימים שאנחנו מרוויחים מהם והיבטים לא נעימים שאנחנו מפסידים מהם.

למשל, אם אני רוצה לרדת במשקל, אז הירידה במשקל תעשה אותי בריא יותר וחטוב יותר (הרווח) אבל זה ידרוש ממני לוותר על מאכלים שאני אוהב ואולי גם לקום מהספה ולעשות קצת ספורט, שזה אומר לוותר על הרבה נוחות (המחיר).

מצבים כאלו שבהם אנחנו דוחים שינוי או מרגישים תקועים במצב שבו אנחנו לא שבעי רצון מעצמנו או מהמציאות שלנו, יוצרים מתח קבוע.

בהרצאה אני משתף איך הידע הזה סייע לי להגשים את המטרות הכי חשובות בחיים שלי, ולהיות יותר ברור עם עצמי לגבי המחויבות האמיתית שלי בכל רגע.

מוזמנים לצפות ולקבל תובנות יקרות לחיים.