מכירים את התחושה המתסכלת הזאת שעברתם חוויה בלתי רגילה ואתם לא מצליחים להעביר אותה לאחרים במילים?
כמו להפוך לאמא או אבא בפעם הראשונה, לנצח בתחרות שחשובה לכם, לטייל בארץ זרה ומרתקת.

זו תמיד החוויה שלי עם הגילוי של עולם ההתפתחות האישית.
אותם 3 ימים בסדנה הראשונה שכמו הסירו וילון שהסתיר עולם שלם שקיים בתוכי.
לא חשוב כמה פעמים סיפרתי ודיברתי על החוויה הזאת, זה ברור לי שהתחושה האמיתית לא עברה.
המילים שלי הם רק רמזים למה שאפשרי.

השבוע מצאתי את המילים מלאות החיים של בתיה ויסנשטרן, יזמת חינוך ואמא ל 7 ילדים שמשתתפת מזה כשנתיים בתכניות שלי ביחד עם בעלה אלקנה.

במייל שכותרתו "תודה שהיית השליח", כתבה בתיה את הדברים הבאים, שמפורסמים כמובן בהסכמתה.

"אתמול פגשתי אותה
את הזְקֵנָה שהייתי בדרך להיות
חייבת להודות שזה היה מערבב
מצד אחד היא היתה נוגעת ללב, מתנהלת בעולם של זיקנה ומגבלות שאין לה עליהן שליטה, מגששת דרך במקום לא מוכר.

היא היתה מנהלת פעם, אולי אפילו עד לא מזמן, אפשר היה לראות את זה בכל נים בגופה. גם אם לא בקריירה שלה, את החיים שלה היא ודאי ניהלה ושלטה בכל פרט שרק היה ניתן.

אבל עכשיו,
עכשיו הגוף עייף מהשנים והנפש עייפה ממשחקים ומלחמות.
גם בעלה כבר עייף מהדרך, והוא גם לא שומע טוב.

זה נשמע ככה:

"אחות מטומטמת" היא אומרת לו
"מה?"
"אחות מטומטמת"
'מה?"
"אחות מטומטמת"
"מה?"
"אני אומרת- האחות מטומטמת"

שקט
שקט

"שום דבר לא הולך לי" היא שוב אומרת
"מה?"
"שום דבר לא הולך לי"
"מה?"
"שום דבר לא הולך לי"
מה?

והיא חוזרת. שוב ושוב ושוב
כל משפט שפעם היתה יורקת אליו בזעם, כל מילה של תסכול או תובנה על הרוע של העולם, היא צריכה לומר עכשיו חמש או שש פעמים.
היא כל כך מרוכזת בעצמה שהיא לא שמה לב שהיא לא מגבירה את הקול מפעם אחת לשניה.
זה לא שהוא שומע אותה בסוף, הוא פשוט מתייאש.

יכולתי לראות אותה חמש – עשר שנים אחורה, מסתירה את הצורך הנואש שלה בהכרה, מתחת למעטפת חיספוס יודע כל שכזה.
מסובכת במערכות יחסים עכורות שאין לה מושג מה תוקע אותן.
מרחיקה את כולם כדי לא להיפגע, שומרת במתח שמעטפת הברק לא תתנפץ עליה.
עכשיו הכל עירום וכל כך פגיע.
הגוף הבוגדני מפגין את החולשה שלו, ואפילו שהיא מצליחה להפיק את טון הדיבור הרצוי, העמיד, המנהל את הסיטואציה, התחושה שהיא מייצרת רחוקה מאד ממה שהיתה מקווה.

אבל יש לה רק דרך אחת שהיא מכירה.
אז היא משתמשת בה ואפילו לא רואה שזה כבר לא עובד. גם לא את המעט שזה היה פעם.

ישבתי שם והתבוננתי בה, כי היה בה כל מה שיש בי בפוטנציאל.
כל השדים שהכתימו את החיים שלי ועיוורו אותי,
כל הפחדים וכל המרירות וכל הבוץ הטובעני הזה שאתה נתקע בו שנים כשאתה לא מתפתח
כל מה שהיום אני מסתכלת לו בעיניים כדי להתחבר איתו ואז להיפרד ממנו.

היא היתה התגלמות התקיעות
היא היתה הזקנה שהייתי הופכת להיות.
אישיות מופלאה שכלואה בתוך ענן צמר גפן דביק

בתוך פלונטר ברזל של בושה ואשמה וביקורת עצמית דוקרנית.
ישבתי שם ולמרות שרציתי, לא התקרבתי אליה, ולא אמרתי לה כלום. חששתי להרוס את שברי החומות שעוד הקיפו אותה וסיפקו לה אשליית הגנה. לא רציתי שתדע עד כמה שברירי נראה הכל.

רק בתוך הלב חיבקתי אותה אל תוכי, מחצתי אותה בחיבוק.
סיפרתי לה בעיניים כמה היא יפה מבפנים וכמה היא שווה בלי כל זה ולחשתי לה שמותר לה, מותר לשחרר.

אחר כך הם הלכו לדרכם ואני עוד נשארתי לשבת ונמלאתי כולי בתודה.

כי הדרך שלי ארוכה,
אבל אני כל כך כל כך שמחה שהיא התחילה."

כפי שבטח הבנתם, בתיה היא פשוט אישה מבריקה עם עולם פנימי עשיר ויכולת מופלאה לבטא אותו.

בתיה היא אחת הכוכבות בתכנית הליווי לעסקים שאני מעביר מזה חצי שנה.
בתכנית היא הגשימה חלום ישן ליצור מרחב לילדים שהוא מלא שמחה ויצירתיות.
המיזם הזה, גם מכניס לה בשעת עבודה אחת ביום את אותו שכר שהרוויחה ב 5 שעות ויותר.

מיד לאחר התכנית הראשונה שבה השתתפה (צרור המפתחות) היא הצליחה להוציא לאור ספר שהתעכב שלוש שנים.
במקביל, היא ראתה את בעלה, אלקנה, משתנה וגדל לנגד עיניה.

בשיחה אישית היא אמרה לי בהתרגשות "אני מגלה בתוכי כל כך הרבה דברים שלא ידעתי שקיימים".

זוהי רק ההתחלה
כל מי שפוגש את בתיה רואה שלפניה יש דרך מרגשת להגשמה עצמית ושינוי עולם. דרך שנפתחה כשהוסרו מחסומי הפחד.
הסיפור של בתיה הוא סיפור של תקווה, אומץ וקריאה פנימית חזקה להביא את עצמך לעולם.

אם זה עדיין לא הסיפור שלך, אני מפציר בך לעולם לא לוותר.
זה יכול להיות גם הסיפור שלך.

ומי יודע, אולי יום אחד אשלח מייל שכותרתו תהיה:

"הסיפור המופלא של …….(השם שלך).

נ.ב.
בתיה קראה את הפוסט הזה וביקשה להוסיף:
"זה די מביך אותי וקצת נותן הרגשה שלא רואים את הכמויות שאני נופלת ונכשלת ונדפקת ואת הדברים שאני עדיין לא מנצחת
כאילו יש על הכל אבקת נצנצים כזו…
אבל אני גם שמחה על הזכות להעביר את המחשבות שלי והלוואי באמת שזה יגרום לאנשים להתחיל את הדרך."

עופר