סדנת "צרור המפתחות" תרמה לי רבות לזוגיות.
לפני שנה, ביום הולדת של אישתי, היא ציפתה שאכין עבורה משהו בבוקר. קישוטים, מתנה, משהו.. ולא הכנתי כלום. קיבלתי ממנה פרצופים לא מרוצים. מאוכזבים. כשסיטואציות כאלו היו קורות לפני שעברתי את סדנת "צרור המפתחות", הייתי ישר תוקף בתגובה. הייתי מתגונן ומתפרץ. הרגשתי שאני לא מספיק טוב בשבילה. הרגשתי מותקף ושהיא לא מעריכה אותי. עלו בי תחושות ש'אני לא בסדר', 'לא מספיק', 'לא מספק את הסחורה'. הייתי משתתק ומתנתק ולפעמים זה היה יוצר ביננו נתק של כמה ימים.
בסדנת "צרור המפתחות" למדתי להבין למה אני מגיב ככה. איפה זה מערער אותי ואיך אני יכול לנהל את זה.
איך לנהל את התגובות האוטומטיות שלי ומה בכלל מפעיל אותן.
למדתי לראות את המקום שלה ולהבין שזה לא מכוון אליי, ואיך אני יכול לנהל איתה תקשורת בריאה. מתוך זה אני כבר לא מרגיש מותקף ולא תוקף בחזרה.
באותו יום הולדת לפני שנה, כששוב הגיע הפרצוף המאוכזב לנוכח הציפייה שהייתה להפתעה, לא תקפתי. פשוט חיבקתי אותה והבנתי את האכזבה שלה. והתנצלתי שלא קניתי מתנה.
היא בתגובה אמרה -'ציפיתי להתפרצות שלך. ההתפתחות האישית שלך היא המתנה הטובה ביותר שיכולתי לקבל'.
