כפי שאתם יודעים, ענבל ואני יצאנו למסע של שנה בעולם עם קפיצה לישראל פעם בשלושה חודשים.
אז הפעם "פגענו בול" והגענו לארץ 4 ימים לפני התחלת המלחמה.
ככה מצאנו את עצמנו בשבועיים האחרונים בדירה שכורה במרכז תל אביב מתאמנים בעלייה וירידה במדרגות על פני 5 קומות באמצע הלילה.
לשמחתי, הצלחנו להשיג טיסה, וכרגע אנחנו יושבים בעיירה שלווה בצפון איטליה מול נוף הרים מושלגים.
בתוך פחות מ- 24 שעות, אני חווה שתי חוויות חיים שונות במיוחד.
לחיות בישראל תחת איום מתמיד על החיים שלנו ושל האהובים עלינו יכול להוריד אותנו לרמת תודעה של הישרדות.
זו רמת התודעה שבה גדלתי והשפיעה עמוקות על התפיסה שלי את החיים בכלל והכסף בפרט.
תודעה הישרדותית וכסף
בפוסטים הקודמים דיברתי על זה שכמות הכסף שנרוויח תלויה במה שאנחנו מאמינים שאפשרי לנו.
חשיבה מרמת תודעה של הישרדות מכוונת אותנו, באופן בלתי מודע, להאמין ולחפש את המינימום האפשרי.
המוח שלנו לא רוצה שנהיה עשירים, הוא רוצה שנשרוד
כשאנחנו פועלים מתוך תודעה הישרדותית, אנחנו רואים בכסף "מגן" מפני רעב או נטישה.
התוצאה היא שאנחנו מפחדים "לשחק" עם הכסף, מפחדים להסתכן, ומפחדים לדרוש את מה שמגיע לנו כי המוח לוחש לנו: "עדיף מעט ובטוח מאשר הרבה ומסוכן".
כשהפחד מנהל את חשבון הבנק
בתור בחור צעיר ומוכשר עם יכולת השתכרות יפה חייתי ב"מצב הישרדות" אפילו שחשבון הבנק שלי לא היה ריק.
עבדתי בעבודה שלא אהבתי, לא הרשיתי לעצמי להתפנק והרגשתי שכל שקל שיוצא הוא הפסד מסוכן.
הבעיה היא שאי אפשר לבנות שפע מתוך תודעה של חוסר.
מתוך תודעה הישרדותית, אנחנו מקבלים החלטות קטנות.
אנחנו מכבים שריפות במקום לבנות בניינים.
השלב הבא: לעבור מהישרדות ליצירה
כדי להרוויח סכומים שמאפשרים חופש אמיתי, אנחנו חייבים ללמוד להשקיט את קול ההישרדות. אנחנו צריכים לעבור מ"איך אני לא מפסיד?" ל"איך אני יוצר ערך?".
זה דורש תרגול של התודעה ושל הנפש.
על אף כל האמור לעיל, בימים כל כך קיצוניים כאלו, אני מזמין אתכם להיות רכים עם עצמכם אם כל מה שאתם רוצים זה פשוט את היום הבא.
אחרי שכל הטירוף הזה ייגמר, תנו לעצמכם זמן להירגע ולהתמלא באנרגיה, ורק אז תנו מקום ליצירתיות שלכם.
מאחל לכולנו שבני האדם ילמדו איך לפעול מהתודעה התבונית שלהם ומלחמות ייעלמו מהעולם.
עופר
