המחיר הכבד של התדמית!

במייל הקודם סיפרתי לכם על שני הצעירים בני ה-17 וה-18 שהיו הראשונים להרים את היד בסדנה ולשתף בקשיים ובחולשות שלהם.

למה דווקא הצעירים?

אני מאמין שככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו בונים לעצמנו תדמית. של אנשים חכמים. מצליחים. חזקים. כאלה שיודעים תמיד מה הם עושים.

ואז מתחילה הבעיה. אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לשמור על הדימוי הזה.

לא נעים להודות שאנחנו לא יודעים. לא נעים להיכשל. לא נעים לחשוף חולשה. ומה יחשבו עלינו?

אז אנחנו מסתירים. מעמידים פנים. לפעמים אפילו משקרים קצת. לאחרים ולעצמנו.

אבל היום אני רוצה לדבר איתכם על מחיר הרבה יותר כבד שאנחנו משלמים על זה.

בדידות.

תחשבו על זה רגע.

נניח שיש סביבכם אנשים שאוהבים אתכם מאד. בן או בת זוג. חברים. משפחה.

אבל אתם כל הזמן עסוקים בלהראות להם רק את הצדדים היפים שלכם. את החוזקות. את ההצלחות. את מה שאתם גאים בו.

ואת הפחדים? אתם מסתירים. את חוסר הביטחון? אתם מסתירים. את הדברים שאתם מתביישים בהם? בטח שמסתירים.

בואו נחשוב על זה.

איך אפשר להרגיש אהובים באמת כשאנחנו לא מאפשרים לאחרים להכיר אותנו באמת?

כי גם כשהם אומרים לנו כמה הם אוהבים אותנו, עמוק בפנים יכולה להופיע מחשבה קטנה.

״רגע… אבל הם לא באמת מכירים אותי. אם הם היו יודעים עליי הכול, הם עדיין היו אוהבים אותי?״

וזו בעיניי אחת הטרגדיות של הניסיון לשמור על התדמית שלנו.

אנחנו כל כך רוצים שיאהבו אותנו, שאנחנו מסתירים את עצמנו.

ואז, גם כשאוהבים אותנו, אנחנו מתקשים להרגיש את האהבה.

ויש עוד מחיר.

אנחנו מפסיקים להתפתח.

כי כדי ללמוד משהו חדש, צריך קודם להסכים שאנחנו לא יודעים.

כדי להצליח במשהו, צריך להסכים שאנחנו עלולים להיכשל.

וכדי להתקרב באמת לאנשים, צריך להסכים שהם יראו גם את החולשות שלנו.

אבל האגו שלנו כל כך עסוק בלשמור על הדימוי, שהוא מנסה למנוע מאיתנו את כל הדברים האלה.

אז מה עושים?

מוותרים על האגו? מפסיקים לדאוג למה שאחרים חושבים? הלוואי שזה היה כל כך פשוט…

אני רוצה להציע משהו אחר.

להפסיק להתייחס לחולשות שלנו כאילו הן מורידות מהערך שלנו.

אפשר להיות אדם חכם ולא לדעת משהו.

אפשר להיות אדם מצליח ולהיכשל.

אפשר להיות אדם חזק ולפחד.

ואפשר להיות אדם ראוי לאהבה גם כשאנחנו ממש לא מושלמים.

ואולי דווקא אז, כשאנחנו מפסיקים להסתיר, אנחנו מאפשרים לאחרים להתקרב אלינו באמת.

הנה משהו קטן שאני רוצה להציע לכם לנסות.

תחשבו על אדם אחד שקרוב אליכם.

ועכשיו תחשבו על משהו שאתם נמנעים מלשתף אותו, רק כי אתם חוששים ממה שהוא יחשוב עליכם.

לא חייבים להתחיל מהסוד הכי גדול שלכם. משהו קטן. קושי. פחד. משהו שלא הצלחתם בו.

ותנסו לשתף אותו.

בלי לייפות. בלי להצדיק. בלי להעמיד פנים. פשוט להיות אתם.

ואולי תגלו משהו מפתיע. שהדבר שכל כך פחדתם שירחיק מכם אנשים, הוא דווקא הדבר שהכי יקרב אותם אליכם.

כי בסופו של דבר,

ביטחון עצמי אמיתי הוא לא הביטחון שכולם יחשבו עליי דברים טובים. אלא הביטחון שאני בעל ערך, גם כשלא כולם חושבים עליי דברים טובים.

שתהיה שבת נהדרת,
שלכם, עופר

התכנית החינמית שלי — ההצלחה מתחילה מבפנים

15 שיעורים בהתפתחות אישית, בלי עלות. אפשר להתחיל כבר היום.

להצטרפות בחינם

פוסטים נוספים

תוכן עניינים

אל תפספסו את התוכן הבא!

אוהבים את התכנים של עופר? הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים שוטפים.

אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את הביקור שלך כאן ולהציג לך תכנים מותאמים אישית.
למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות שלנו

נלי אהרונוב, רואת חשבון
למדתי מאוד חזק להפסיק להגיד אי אפשר, אלא לשאול איך אפשר. בכל תחום. קיבלתי אומץ פשוט לעשות דברים בנושא הכסף. כמו לפתוח חשבון השקעות, לקנות בית להשקעה גם אם זה לבד בלי הבן זוג שלי.
נלי אהרונוב, 36, רואת חשבון

שפע של כסף, 2018