מקור רוב הצרות בחייהם של בני אדם הוא התחושה הבסיסית ש"משהו לא בסדר איתנו".
כל אחד והגרסאות שלו.
אני לא מספיק… (השלימו את החסר)
אני לא שווה
לא מגיע לי
משהו דפוק אצלי
רק כאשר אני ….. אז….
אני לא כמו כולם. משהו אצלי לא בסדר.
אני לא חשוב
לא רואים אותי
לא סופרים אותי
אני אפס
אני לא יכול/ה
אני לא מסוגל/ת
במיילים הקרובים, אני אתאר איך התחושה הבסיסית הזו ש"אני לא בסדר, אני לא מספיק" משפיעה על כל תחומי החיים שלנו, ולמה הניסיון לפתור את הבעיות מבלי לטפל בתפיסה השגויה הזו, משאיר אותנו בלופ של הבעיה.
(מהניסיון שלי הסיפור הבא נכון בעיקר לגברים מהציבור החילוני).
הבחור המוצלח שרוצה משפחה וילדים ולא מצליח להיכנס לקשר!
ישבנו לפגישה בבית קפה.
אני מכיר אותו כבר הרבה שנים.
ביקש להתייעץ איתי.
בחור (כבר בעצם גבר כבן 40) מוצלח מאד בכל קנה מידה חברתי.
אדם ערכי, סופר אינטליגנט, נראה טוב מאד, מצליח במקצוע מכובד ומרוויח סכומים נאים. מגיע ממעמד גבוה. יצא לאורך השנים עם מאות בחורות, ולא הצליח להאריך בקשר מעבר למספר חודשים בודדים. גם זה במיקרים ספורים.
בעל ביטחון עצמי גבוה בכל תחומי חייו מלבד בתחום אחד. זוגיות.
"מי שאני רוצה, לא רוצה אותי, ומי שרוצה אותי, אני לא רוצה אותה. אני לא מצליח לצאת מזה" הוא מסכם את הדפוס שחוזר על עצמו.
פגשתי כל כך הרבה בחורים כמוהו, ואם לומר את האמת, זה בדיוק הסיפור שלי עד שנתקלתי בעולם ההתפתחות האישית.
היום, עם הידע שיש ברשותי, ומאפשר לי להבין את נפש האדם, התמונה מאד ברורה לי, וכך גם הדרך לצאת מהמצב.
אבל רגע לפני זה אני אצטט עוד משפט חשוב מהשיחה "כשאני פוגש מישהי, אני מיד חושב מה יגידו האנשים בסביבה שלי כשאני אפגיש אותה איתם".
על זה נאמר "כאן קבור הכלב".
גברים מחפשים אישה יפה ואטרקטיבית כדי להוכיח לסביבה שהם שווים. שהם גברים שווים.
אני מעריך שאחוזים גבוהים מאד מקרב הגברים חוו את עצמם כלא גבריים מספיק בגיל הנעורים.
הגיל שבו יש חשיבות גדולה למה שיגידו החבר'ה.
באופן סטטיסטי, פחות מ 10% יענו על הסטיגמות החברתיות של הגברים המקובלים, המאצ'ואים.
כל השאר ירגישו שהם לא מספיק.
גם מקרב אותם 10%, 9% ירגישו שהם פחות מהנער הכי מקובל ומבוקש.
כך ש 99% נמצאים בסכנה של להוכיח בשארית חייהם שהם גבר שבגברים.
אם נוסיף לכל זה את הפחד העמוק מדחייה ("לא אוהבים אותי"), נקבל אדם שמגיע לפגישה במצב רוח לחוץ, כבד וסגור.
לחפש את הפתרון בחוץ במקום בפנים
מאחר שהגברים הצעירים והמוצלחים האלו לא מודעים שהבעיה בתוכם, הם חושבים שהבעיה היא מחוץ להם. אצל הבחורות כמובן.
הדייט הופך למבחן קבלה קשוח, שאי אפשר לעבור אותו.
לכל אחת יש את הפגם שלה. את החולשה ש"אי אפשר להשלים איתה".
אחת לא מושכת מספיק, השניה לא חכמה מספיק, השלישית לא חמה מספיק וכן הלאה.
כך באופן בלתי מודע, חוסר האהבה וההערכה העצמית חודרים למפגש עם בת הזוג הפוטנציאלית ומשנים את מטרת הפגישה באופן בלתי מודע.
במקום להיפגש על מנת להכיר ולבחון את האפשרות לבנות חיים משותפים מלאים באהבה, תמיכה ומשפחה פורחת, זה הופך לניסיון עקר למילוי תחושת הריקנות הפנימית.
פנימיות ריקה מאהבה עצמית והערכה עצמית.
ככה במין מעגל מכושף, כל מפגש עם בת זוג פוטנציאלית הופך לכישלון ולהוכחה נוספת לכך ש"משהו לא בסדר או לא מספיק אצלי".
מקור אחד הרבה צרות
הדוגמה שהצגתי כאן היא רק מקרה פרטי של הבעיה המרכזית בחיי האנושות והמקור לצרות הרבה יותר גדולות.
לכל המיקרים שאציג יש פתרון אחד.
שחרור מאמונת הבסיס והתחושות הנלוות אליה ש"משהו אצלי לא בסדר".
זו העבודה הראשונה והמרכזית שאני עושה עם כל אדם שמגיע לתכניות שלי, וזה מחולל טרנספורמציה (שינוי מציאות) בחייהם של המשתתפים.
לסיום, אם אתם מכירים בחור או בחורה שמתקשים להיכנס לקשר זוגי, תשלחו להם את הטקסט הזה או שתפו ברשתות החברתיות