יום הולדתי שחל השבוע, היה מהנה ומשמח במיוחד.
ביליתי את היום הזה עם ענבל בבית מלון יפיפה על הר בקוסטה ריקה שצופה על הג׳ונגלים והים.
כל מה שקרה ביום הזה היה ביטוי של בחירות רבות שעשיתי בחיי ויצרו את התוצאות הנפלאות שמהם אני נהנה עכשיו.
הבחירה לצאת למסע של שנה כדי להחזיר לעצמי את ההנאה של ילד שמגלה את העולם.
הבחירה בזוגיות עם ענבל לפני 16 שנה.
הבחירה להקים עסק לפני 26 שנה שמאפשרת לי את החופש לטייל.
הבחירה לעסוק בהתפתחות אישית כדרך חיים שהביאה לי את כל זה.
אחת הבחירות הכי חשובות אם לא החשובה שבהן הייתה לבחור באהבה.
לבחור לאהוב אנשים כעמדה פנימית שלא קשורה למי שהם אלא למי שאני רוצה להיות בעולם.
אני זוכר את הרגע הזה שאמרתי לעצמי ״די, מספיק עם הביקורת לאחרים מעכשיו אני בוחר לאהוב אותם״.
זה לא היה פשוט וזה לא היה לא ברור.
מה זה אומר ״לאהוב את האנשים?״
ואיך אני מתגבר על כל הביקורת והשיפוט שיש בתוכי.
עם השנים זה נהיה לי מאד ברור מה זה אומר לאהוב אנשים ולמדתי כלים להפסיק את הביקורת.
לאהוב את האחר זה אומר לקבל אותו כפי שהוא, לחמול על חולשותיו ולרצות בטובתו
לקבל את האחר כפי שהוא
זה מה שכולנו רוצים. שיקבלו אותנו כפי שאנחנו, שיראו אותנו בגדולתנו ובייחודיות שלנו.
לחמול על חולשותיו
להבין שכבני אדם יש בנו כוחות ואוטומטים שגוברים עלינו לא פעם וגוברים על הרצון להיות טובים, על השאיפה להיות מוסריים.
להבין שזהו מאבק חיים שכל אחד צריך לעבור. גם אנחנו וגם האדם שמולנו. היקרים לנו והזרים לנו.
לחמול לא אומר שנסכים לסבול את ההתנהגות המזיקה שלהם, אבל נדע להתנגד להם מתוך כבוד, אכפתיות והזדהות עם האנושיות שלהם.
