המשקפיים שדרכם אני מסתכל על המציאות מגיעים מעולם חקר התודעה.
התודעה היא המציאות כפי שכל אחד מאתנו תופס אותה בתוכו, והמציאות החיצונית היא שיקוף של העולם הפנימי שלנו.
יש ברשותי כלי אחד, שמאפשר לי להבין מה פעיל מאחורי הקלעים של המציאות הגלויה.
הכלי הזה הוא סולם התודעה שאותו הזכרתי לא פעם.
סולם התודעה אומר שכל דבר שאנחנו עושים מגיע מרמת תודעה מסוימת.
יש שתי רמות תודעה העיקריות: תודעה תבונית ותודעה הישרדותית.
ברמה התחתונה של תודעה ההישרדותית, האדם רואה את האחרים כאויבים, החיים הם מלחמה, ו"אני לבד".
ברמה העליונה, תודעה תבונית, האדם רואה באחרים שותפים, החיים הם שותפות וצמיחה, וכולנו אחד.
המצב במדינה
אז לא קשה להבין מאיזו רמת תודעה פועלים חברי הקואליציה והאופוזיציה שלנו.
חוסר היכולת לנהל שיח ולהגיע לתוצאה משותפת, מראה על פעולה מתוך תודעה הישרדותית ומודעות אישית ברמה מאוד נמוכה.
לחוסר מודעות יש מחירים קשים בחיים של כל אדם, ובמקרה הזה בחיים של מדינה שלמה.
זו הסיבה שאני מאמין שהתפתחות אישית הדבר הכי חשוב בחיים שלנו כיחידים, כאומה וכעולם.
יחד עם זאת, זה נורא קל לומר שהפוליטיקאים הם הבעיה, אבל כמאמר השיר של תיסלם "הפרצוף שלו, פרצופה של המדינה" אני רוצה להציע שהפוליטיקאים הם השתקפות שלנו כעם ומדינה.
חוסר היכולת לדבר זה עם זה, נמצאת בכל שכבות האוכלוסייה, ואם לומר את האמת, גם אצל רובנו בבית.
אז השינוי צריך להתחיל אצלנו. אצל כל אחד מאיתנו.
איך זה אצלכם?
אני יודע שאני מאבד סבלנות לפעמים.
כמה מהר אתם מאבדים את הסבלנות לאנשים שקרובים אליכם, לאנשים בסביבה שלכם?
אני רוצה להדגים את נושא רמת התודעה עם אינטראקציה אנושית אחת:
ביקורת.
"ביקורת היא שיפוט, הערכה, חוות דעת או ניתוח של דבר כלשהו. ביקורת יכולה להיות מופנית כלפי אדם, כלפי מעשיו או דעותיו של אדם."
כולנו מעבירים ביקורת על האנשים שיקרים לנו.
ביקורת היא דבר חשוב, אבל היא יכולה הרסנית.
אם לא נעביר ביקורת על מי שחשוב לנו הוא לא יוכל ללמוד ולהתפתח.
הביקורת שלנו הוא משוב חיצוני חשוב כי נקודת המבט שלנו אחרת משלו.
אחד הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות לאדם זה שאנשים יפחדו ויפסיקו לתת לו ביקורת.
ראיתי כל כך הרבה אנשים שעושים טעויות איומות, והחיים שלהם נהרסים, אבל אף אחד לא רוצה לתת להם ביקורת בגלל שמפחדים מהתגובה שלהם, ובגלל שהם לא מקשיבים.
מצד שני, ראיתי אנשים רבים שהחיים שלהם נהרסים מביקורות רעות שהרסו להם את הביטחון העצמי.
אז מה כל זה אומר?
צריך או לא צריך לתת ביקורת?
התשובה היא כמעט תמיד אותה תשובה.
תלוי מאיזו רמת תודעה אתם פועלים?
מאיזו רמת תודעה אתם מעבירים את הביקורת.
העברת ביקורת מתודעה הישרדותית הרסנית.
העברת ביקורת מתודעה תבונית בונה.
העברת ביקורת מתודעה הישרדותית נראית כך:
אתם כועסים על האדם השני, אתם לא אוהבים אותו ברגע הביקורת, אתם מרגישים שהוא לא בסדר, אתם מעבירים ביקורת על האדם עצמו, אתם מרגישים שאתם חייבים להעביר את הביקורת עכשיו ואין לכם סבלנות. אתם רוצים שהאדם יכריז בו במקום שהוא מקבל את הביקורת ועומד להשתנות.
העברת ביקורת מתודעה תבונית נראית כך:
אתם חומלים על מה האדם השני, אתם אוהבים אותו ברגע הביקורות, אתם מרגישים שהוא בסדר אבל המעשה שלו לא בסדר, אתם מעבירים ביקורת על המעשה, אתם מחכים לרגע הנכון להעביר את הביקורת, יש לכם סבלנות שהאדם יפנים את הביקורת בזמן שלו.
כמנחה סדנאות, אני מחויב לשקף למשתתפים שלי את החולשות וההתנהגויות שמכשילות אותם.
אפשר לומר שזה סוג של ביקורת.
לא פעם זה נאמר מול עשרות ומאות משתתפים אחרים.
משתתפים רבים מעידים שזה בדיוק מה שהם היו צריכים כדי לחולל שינוי עצום בחיים שלי.
כפי שאתם מבינים אני מחויב במצב כזה לוודא שאני נמצא בתודעה תבונית ופועל מאהבה ומתוך אכפתיות עמוקה למי שמולי.
זו גם הדרך שאפשרה לי להנחות את בתי המתבגרת בשנים הכי קשות, להגביל אותה ועדיין לשמור על אהבה בינינו.
בכל פעם שאני נכשל בחיי, ומעביר ביקורת על היקרים לי מתודעה נמוכה (הישרדותית), התגובה היא תמיד אותו דבר: התנגדות, כעס, עלבון ופגיעה ביחסים.
כל התורה על רגל אחת
אם אפשר לסכם את כל ההתפתחות האישית לרעיון אחד זה היה הרעיון הזה: לפעול מתודעה גבוהה (תבונית).
כל הכלים שאני מלמד בסדנת צרור מפתחות ובשאר התוכניות שלי מטרתם להכשיר את המשתתפים לפעול ברמה הזו.
אם נרחיב את היכולת הזו לכל עם ישראל, הפוליטיקה וכל תחומי החיים, אז החיים שלנו ייראו אחרת, ונחיה בגן עדן עלי אדמות.
הקשבה רדיקלית
אני מציע לכם בחום ללמוד עוד על הנושא מזוית אחרת בפודקאסט הגאוני שכבר המלצתי עליו: "מפלגת המחשבות".
הנה קישור לפרק שמבהיר את הנקודה של היכולת להקשיב בצורה נקייה למי שמולנו.
להאזנה למפלגת המחשבות לחצו כאן
